שירותי הנהלת חשבונות
עצמאי או בית עסק חיוב מנהל חשבונות שיטפל בניהול הנהלת חשבונות שוטפת ובהגשת דוחות לשלטונות מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי. במאמר זה אתמקד בקצרה בניהול מערכת הספרים החשבונאית של עצמאי או בעל עסק (נישום).
על פי סעיף 130 לפקודת מס הכנסה, רשאי המנהל להורות על ניהול פנקסי חשבונות של הכנסה הנובעת מעסק או משלח יד, והוא רשאי לקבוע באותן הוראות כללים לשיטת ניהול הפנקסים. המנהל קבע למעשה הוראות כלליות לכל סוגי העסקים הנקראות הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) התשל"ג 1973. היות ומדובר בהוראות של המנהל ולא בתקנות שהתקין שר האוצר, אזי, ושנה אפשרות לסטייה מההוראות. בהתאם לסעיף 130(א)(2)לפקודת מס הכנסה, נקבע בסעיף 3 להוראות ניהול ספרים, כי נותן לפנות לפקיד השומה בבקשה להקלה בניהול הוראות הספרים, זה בדיוק המקום שבו אותה אפשרות לסטייה יכולה לבוא לידי ביטוי, וכאן המקום להדגיש את חשיבותם של שירותי הנהלת חשבונות ויועץ מס, אשר מיוצג את הנישום מול רשות המסים.
שירותי הנהלת חשבונות – חוקים ותקנות
נוסף להוראות המנהל ולחוק מס ערך מוסף (1975), הותקנו התקנות לניהול ספרו החשבונות, הם תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות) התשל"ו 1976 (נובעות מחוק המע"מ). שר האוצר נתן הוראה כללית ועקרונית (על פי סמכותו מכוח התקנות) על ניהול ספרים בהתאם להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) התשל"ג 1973, בהתאם למה שקבע המנהל ובצירוף שינויים קלים בלבד.
מתוך השילוב בון הוראות מס הכנסה ובין התקנות של ה-מע"מ התקבלה גרסה של נוסח משולב.
על פי תקנות מס הכנסה, סעיף 130(א) לפקודת מס הכנסה(נוסח חדש), התשכ"א-1961, ושנה חובה לניהול פנקסי חשבונות עבור הכנסותיו של כל נישום. במסגרת הדין לניהול פנקסי החשבונות, קיימות גם התקנות של מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ו-1976. המטרה העיקרית של כל אותן התקנות הוא לקבוע כללים אחידים לניהול הנהלת החשבונות באופן שיאפשר לרשויות המס להפעיל את מלוא האמצעים ההולמים לביקורת מול הנישומים, קרי, הערכה נכונה של הפעולות העסקות של הנישום ובחינת מידת עמידתו בדרישות לפי מתכונתן האחידה והמפורשת.
שירותי הנהלת חשבונות – ניהול ספרים
ניהול הספרים מאפשר, הלכה למעשה, לזהות פעולות, כגון גנבות והעלמת הכנסות, שיש בהן משום עבורה על החוק. יתר על כן, או ניהול הספרים על פי התקנות תהווה עולה לפסילתם ולעמידה בפני שורת סנקציות מצד הרשות. בנסיבות אלו, ההוכחה לגבי כשרותם של ההכנסות תוטל אך ורק על הנישום, כאשר זה יוותר בחזקת חשוד מול פקיד השומה.
שלטונות המס מתייחסים לכל נישום בהתאם לתוספות הרלבנטיות. לדוגמא, חברה העוסקת בארגון שירותים לאירועים (כגון כנסים מקצועיים, חתונות וכיוב') חויבת בניהול ספר הזמנות, בעוד שבעל הקיוסק השכונתי, פטור מכך. כך גם לכל עסק או לכל עצמאי יש מערכת ניהול פנקסים משלו, על פי סוג העסק, ומערכת זו כוללת פנקסי חשבוניות, קבלות, פנקסי הזמנות, תעודות משלוח ומסמכים חשבוניים נוספים, לפי סוג העיסוק ועל פי הצורך.
להבהרה מהו צורך, אציין בתור דוגמא, את תוספת ו"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסים), התשל"ו-1976, אשר מפרטת הנחיות לניהול החשבונות של עסקים המעניקים שירותים.
תוספת זו קובעת כי אותם העסקים שמעניקים שירותים מחויבים בניהול ספר הזמנות, ספר תקבולים ותשלומים, סרט קופה ועוד שורת דרישות שנותן לראות בנוסח המדויק של התוספת. סרט קופה, אגב, מבטא דווקא הקלה בניהול הספרים, שרק חלק מנותני השירותים זכאים ליהנות ממנה.
לסיכום, על מנת שכל עסק, בון אם וותיק, ובעיקר כזה העומד לקום, יתנהל לפי דרישות החוק, יש לשתף את שירותי הנהלת חשבונות ויועץ המס בבניית האסטרטגיה החשבונאית, משום שהימנעות מניהול ספרים או ניהול כושלים עשויים להוביל פסולת הספרים, ובעקבות זאת, לחריצת דינו של הנישום בעיקר על פי שיקול הדעת וראות עיניו של פקיד השומה.
